כפי שאתם רואים זהו המגן דוד.

אותה צורה שהיהדות אימצה לעצמה בערך במאה ה-16 ומופיעה במזרח בתקופות יותר קדומות.

בתזה שכתבתי לפני עשור מיקמתי את 7 הרמות של הצ'קרות שבטח רובכם מכירים על גבי המגן דוד. 

1. שפיץ תחתון אדום - רמה 1 - השורש, הזרע - המקום שממנו באנו

2. בסיס של משולש עליון- צהוב - רמה 3 - כיצד אנו חושבים על עצמנו בעולם. מה שמוכר כמקלעת השמש

3. בסיס משולש תחתון - כחול - הרצון הגבוה שלנו, כיצד אנו מבטאים את עצמנו בעולם, איך אנחנו ממשים את הפוטנציאל בעולם.

4. קצה משולש עליון - לבן - החיבור האלוהי, לנשמה, לאני העליון, למימדים, לעל-מודע. לא משנה השם שתקראו לזה (השם, תרתי משמע  החיבור שלנו לשם. כל ארבעת הרמות האלו הם רמות של מחשבה כאשר הקצוות (1,7) מפעילות את התת מודע ומחשבות המודע שלנו נעות לרוב בין רמה 3 לרמה 5. בין הרצון לעשות משהו בשביל העולם לבין התפיסה שלנו על עצמנו ולעיתים יש התנגשויות (לא אכנס לזה).

מה שבין לבין זה הצבעים המשלימים שהם רגש:

1. רגש שבא מהבטן, שהוא דחף, אינסטיקט, תחושת בטן, מהכליות - רמה 2 - צ'קרת המין, כתום.

2. רגש שבא מהראש מהאינטואיציה, מההבנה שלנו על המציאות, הראייה הסובייקטיבית ותפיסת העולם - העין השלישית, רמה 6, סגול.

3. הכל בסוף מתנקז ללב. הלב הוא ההווה, הוא המתנה, הוא הרגע, הוא כל מה שאנו חווים. שסמל האינסוף מתחבר בדיוק באמצע, מראה שיש לנו את כל האפשרויות של בחירה אבל רק אחת מתבצעת כרגע.

האמצע של המגן דוד שווה בדיוק לסך ששת המשולשים האחרים.
הכל מתנקז ללב, למה שמרגישים וחווים כרגע. ובגלל זה רצוי שיהיה שם דבש! שיונק הדבש יהנה מהרגע. לנצח.