top of page

27 לספירת העומר - יסוד שבנצח

27 לספירת העומר - יסוד שבנצח

[עבר לבלוג באתר מפאת אורכו ועומקו]

הסבר המידה בשאלה: איך אני עומד להתמודד עם הרגע הבא?

אנחנו בשבוע נצח

לספירת נצח, כמו המילה, יש 2 מובנים: נצח AS INTERNITY ששייך לציר הזמן

ולנצח - AS TO WIN ששייך למאבקים פנימיים

אני אלך קצת אחורה כדי להסביר

מה שבעץ החיים של הקבלה מוסבר כנצח והוד, מוסבר בבודהיזם כצ'קרת מקלעת השמש.

הסבר במשפט על מקלעת השמש:

הדימוי העצמי – מה אנחנו חושבים על עצמנו והמקום בו אנחנו עומדים.

נצח היא ההיבט הנקבי: איך אנחנו מסתכלים על עצמנו (מבפנים)

והצד הזכרי של רמה 3, ספירת הוד: היא מה חושבים עלינו? וכמה אנו מודים על מה שיש?

למה היהדות יותר עמוקה מהבודהיזם?

בעץ החיים מייצגים את 7 הרמות ב10 ספירות, כלומר יש הרחבה [דואליות] ברמות הבאות:

ברמה 3 - נצח והוד כמייצגים צ'קרה שלישית – מקלעת השמש

ברמה 5 – חסד וגבורה כמייצגים צ'קרה חמישית – הגרון

ברמה 6 – חוכמה ובינה כמייצגים צ'קרה שישית - עין שלישית [אתם יכולים ללחוץ לעוד מידע]

כאשר הראשון זה מה שקורה בפנים (וניזון ממה שקורה בחוץ) – הצד הנקבי

והשני זה מה שיוצא החוצה (שמשפיע על מה שקורה בחוץ) – הצד הזכרי

המערכת יחסים הזו מורכבת בכל רמה ורמה ובכל זאת מתנהלת בהרמוניה (יחסית) בין כל המכלול שהוא אנחנו.

נעצור ונסביר שיש בנו את כל צבעי הקשת, וזה הכל שאלה של מינונים והמבחן האישי והסובייקטיבי הוא: ההרגשה הכללית שלנו

גם במצלמת ההילות יש את הצבע שאנחנו משדרים החוצה לעולם, בצד ימין של התמונה (הזכרי) והצבע של האנרגיה הבאה להגיע, מצד שמאל של התמונה (הנקבי)

שלרוב, בכלל שונות מהצבע המרכזי שלנו, שמשפיע הכי הרבה על טיפוס האישיות שאנחנו.

אני. בזמן כתיבת הפוסט (גם צילמתי במצלמת וידאו) שימו לב לצ'קרת הכתר שפתוחה.

נצח. אני יכול לכתוב לנצח, אך המימד השלישי הוא מימד בו אנחנו מוגבלים בזמן.

זמן זה חידה המתקיימת במימד השלישי ויש אומרים רק במימד הזה של זמן-מרחב.

חתיכת אתגר להתמודד מול הזמן, תמיד יש משהו לעשות, אם זה כלים, לכתוב או התינוקת התעוררה (מנצל רגעי חסד של שקט בבית).

ואז עוברים לסדרי עדיפויות, מה אני צריך לעשות כרגע?

חוזר להתחלה.

לספירת נצח, כמו המילה, יש 2 מובנים: נצח AS INTERNITY ששייך לציר הזמן

ולנצח AS TO WIN ששייך למאבקים פנימיים

אז תדמיינו טבלה שבציר אחד נמצא ציר הזמן - הווה זה נקודת האפס כמובן,

(עתיד +, עבר -)

ובציר השני נמצאת תחושת הניצחון הפנימית. (הרמוניה מול מאבק)

נקודת האפס היא כשאנו ישנים (בכל זאת זה מתבצע על ציר הזמן)

ספירת נצח, שהיא מאוד דומיננטית מתעסקת ב: מה אנחנו צריכים לנצח ומתי?

ביסוד שלנו, אנחנו רגילים להתמודד עם הדברים שאנחנו רגילים להתמודד איתם.

(משפט מטופש ונכון) מה שהוא לא רגיל מטלטל אותנו.

את המלחמות שאנחנו רוצים לנצח, לרוב, אנחנו עושים בתוך הקופסה עליה מושתתים היסודות שלנו. ספירת יסוד משוייכת לצ'קרה שנייה - המין. (לחצו לעוד מידע)

היסודות שלנו הם מערכת היחסים שלנו (צ'קרה שנייה) והאופי שלנו, איתו אנחנו מתמודדים עם העולם.

העומק של הבנת הטבלה של נצח הוא עמוק לכדי פישוט ואשאיר אתכם עם מה שהבנתם.

אך תשאלו את עצמכם איפה המחשבות שלכם ממוקמות בטבלה ותזכרו שזה פחות חשוב איפה, יותר חשוב איך אתם מרגישים לגבי כל נקודה במרחב הטבלה כי רגש יוצר את המציאות.

יסוד שבנצח

בשאלה: איך אני עומד להתמודד עם הרגע הבא?

רגע זה זמן לא מוגדר, תנסו להישאר קרוב להווה ולא לברוח על הציר לעבר ולעתיד, קרוב-רחוק. נצח זה זמן לא מוגדר גם כן.

אנחנו פה לנצח והנצח קורה עכשיו. אין מה לנצח, הכל מושלם – עכשיו כמו שהוא.

וייטפאד'ר אמרה: אנחנו צריכים לעבור מפותרי בעיות למחזיקי חזונות.

וזה אכן נהדר לצ'קרה שלישית, להיות בעל חזון, כי אז האגו בשירותנו ומקלעת השמש זורחת, אך גם זה גורם למאבקים פנימיים, שעצם היותנו מוגבלים בזמן.

תורתו של בשאר מסבירה: תשאל מה מלהיב אותך לעשות כרגע, בלי ציפייה מהתוצאות

סוראן אומר: רגש יוצר מציאות.

זה מה שהרגיש לי בהתלהבות לעשות, איך אני מוציא את זה החוצה?

בגבורה, כי ברור לי שזה נעשה בחסד.

תודה

פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיון
Search By Tags
  • Facebook Basic Square
דף פייסבוק עסקי
  • facebook-square

אמיר אמברצ'י

אבחון הוליסטי ע"י מערכת מדמה הילות

bottom of page